הכנה לפסיכומטרי: מאיפה מתחילים
רוב האנשים מתחילים מהנושא הראשון בספר ומתקדמים לפי הסדר. זו לא הדרך היעילה: בבחינה אדפטיבית ובזמן מוגבל, הרווח הגדול נמצא בנושאים שחלשים בהם, לא בנושאים שבאים ראשונים.
שלב ראשון: לדעת איפה אתם
לפני שמתכננים משהו, צריך נקודת פתיחה. מבחן אבחון קצר או מבחן רשמי אחד של מאל״ו נותן את זה תוך שעה, וחוסך שבועות של לימוד בכיוון הלא נכון.
מה שמחפשים זה לא הציון הכולל אלא הפער בין התחומים ובין הנושאים. ציון 600 שמורכב מ-140 כמותי ו-100 מילולי דורש תוכנית אחרת לגמרי מ-600 מאוזן.
שלב שני: להתחיל מהחלש
זה מרגיש רע ולכן רוב האנשים לא עושים את זה - נעים יותר לתרגל את מה שיודעים. אבל העלייה מ-90 ל-105 בנושא חלש קלה בהרבה מהעלייה מ-135 ל-145 בנושא חזק.
הכלל הפשוט: אם אתם נהנים מהתרגול, כנראה שאתם מתרגלים את הדבר הלא נכון.
שלב שלישי: לתרגל בתנאי בחינה
ידיעת החומר ופתרון תחת לחץ זמן הן שתי מיומנויות שונות. אנשים שיודעים את החומר מצוין נכשלים בסימולציה הראשונה כי הם לא תרגלו את השעון.
לפחות שתיים-שלוש סימולציות מלאות לפני המועד, מתוזמנות, בלי הפסקות ובלי טלפון. הראשונה תהיה גרועה, וזה בדיוק מה שהיא נועדה לגלות.
הטעות שחוזרת אצל כולם
לפתור הרבה שאלות ולא לחזור לטעויות. שאלה שטעיתם בה ולא חזרתם אליה היא שאלה שתטעו בה שוב - וכל הערך של התרגול נמצא דווקא שם.
לכן שווה לנהל רשימת טעויות, בכל צורה שהיא, ולחזור אליה שבועית. זה פחות מהנה מלפתור שאלות חדשות ומעלה ציון יותר.
שאלות נפוצות
כמה זמן צריך ללמוד לפסיכומטרי?
אין מספר אחד, וכל מי שנותן לכם אחד מוכר לכם משהו - זה תלוי בנקודת הפתיחה, ביעד ובכמה שעות בשבוע אפשר להקדיש. מה שכן ידוע ומבוסס: תרגול מפוזר על פני חודשים עובד טוב יותר מדחיסה של שבועיים, גם באותו מספר שעות כולל. זה איך שהזיכרון עובד, ולא עניין של משמעת.
כמה שעות ביום צריך ללמוד לפסיכומטרי?
שעה ביום באופן קבוע עדיפה בבירור על שש שעות פעם בשבוע. הרציפות קובעת יותר מהכמות בישיבה אחת, כי מה שמקבע ידע הוא חזרה במרווחים ולא משך הישיבה. מי שיכול רק חצי שעה - שיעשה חצי שעה כל יום.
כמה שעות ביום צריך?
שעה ביום באופן קבוע עדיפה על שש שעות פעם בשבוע. הרציפות היא מה שקובע, ולא הכמות בישיבה אחת.
איך לבנות תוכנית לימודים לפסיכומטרי?
מהפער ולא מהספר. מתחילים מאבחון, מדרגים את הנושאים לפי אחוז הצלחה, ומקצים את רוב השעות לשליש התחתון של הרשימה. מוסיפים סימולציה מתוזמנת אחת לשבועיים-שלושה, וחזרה שבועית לטעויות. תוכנית שמתקדמת לפי סדר הפרקים בספר מבזבזת את רוב הזמן על מה שכבר יודעים.
כמה סימולציות כדאי לעשות לפני הבחינה?
לפחות שתיים-שלוש מלאות ומתוזמנות, ורצוי יותר. הראשונה תמיד הנמוכה ביותר כי היא מודדת גם את חוסר ההיכרות עם הפורמט, ולכן היא לא מייצגת - אבל היא כן מגלה בדיוק מה צריך לתקן. המרווח שעובד הוא אחת לשבועיים-שלושה, עם זמן ביניהן לעבוד על מה שהתגלה.
איך בודקים מה הרמה שלי לפני שמתחילים?
מבחן אבחון קצר או מבחן רשמי אחד של מאל״ו, לפני כל לימוד. מה שמחפשים זה לא הציון הכולל אלא הפער בין התחומים ובין הנושאים - ציון 600 שמורכב מ-140 כמותי ו-100 מילולי דורש תוכנית אחרת לגמרי מ-600 מאוזן.
צריך קורס כדי להתכונן?
לא בהכרח. קורס נותן מסגרת ומשמעת, וזה שווה כסף למי שלא מתמיד לבד. מי שכן מתמיד יכול להגיע לאותה תוצאה עם חומר עצמאי בעלות נמוכה משמעותית.