זיהוי מבנה הטיעון

100 שאלות תרגול בזיהוי מבנה הטיעון מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.

30 קלות40 בינוניות30 קשות

שאלות לדוגמה

ארבע מתוך 100, עם הפתרון המלא.

שאלה 1

קראו: "אנשים הנוטלים תוסף ויטמין מסוים באופן קבוע מדווחים על פחות ימי מחלה בשנה מאנשים שאינם נוטלים אותו. לכן, נטילת התוסף מפחיתה את הסיכון לחלות." מהו המבנה הלוגי של הטיעון הזה?

  • אשתי עדויות סותרות ← ניסיון ליישב ביניהן ← מסקנה מאוזנת
  • בעובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי
  • גטענה כללית ← דוגמה נגדית ← הפרכת הטענה הכללית
  • דהשערה תיאורטית ← ניסוי מבוקר שבודק אותה ← מסקנה מבוססת על תוצאות הניסוי

הפתרון

מבנה הטיעון הוא: עובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי. זהו דפוס נפוץ שבו מתאם שנצפה מוצג כאילו הוא מוכיח קשר סיבתי, למרות שמתאם לבדו אינו מספיק לכך.

שאלה 2

קראו: "מחקר מצא שעובדים ששותים קפה במהלך יום העבודה מדווחים על תפוקה גבוהה יותר מעובדים שאינם שותים קפה. לכן, שתיית קפה משפרת את התפוקה בעבודה." מהו המבנה הלוגי של הטיעון הזה?

  • אשתי עדויות סותרות ← ניסיון ליישב ביניהן ← מסקנה מאוזנת
  • בהשערה תיאורטית ← ניסוי מבוקר שבודק אותה ← מסקנה מבוססת על תוצאות הניסוי
  • גטענה כללית ← דוגמה נגדית ← הפרכת הטענה הכללית
  • דעובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי

הפתרון

מבנה הטיעון הוא: עובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי. זהו דפוס נפוץ שבו מתאם שנצפה מוצג כאילו הוא מוכיח קשר סיבתי, למרות שמתאם לבדו אינו מספיק לכך.

שאלה 3

קראו: "אנשים הנוטלים תוסף ויטמין מסוים באופן קבוע מדווחים על פחות ימי מחלה בשנה מאנשים שאינם נוטלים אותו. לכן, נטילת התוסף מפחיתה את הסיכון לחלות." מהו המבנה הלוגי של הטיעון הזה?

  • אעובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי
  • בהשערה תיאורטית ← ניסוי מבוקר שבודק אותה ← מסקנה מבוססת על תוצאות הניסוי
  • גשתי עדויות סותרות ← ניסיון ליישב ביניהן ← מסקנה מאוזנת
  • דטענה כללית ← דוגמה נגדית ← הפרכת הטענה הכללית

הפתרון

מבנה הטיעון הוא: עובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי. זהו דפוס נפוץ שבו מתאם שנצפה מוצג כאילו הוא מוכיח קשר סיבתי, למרות שמתאם לבדו אינו מספיק לכך.

שאלה 4

קראו: "ילדים שקוראים ספרים באופן קבוע מפגינים אוצר מילים עשיר יותר מילדים שאינם קוראים. לכן, קריאת ספרים מרחיבה את אוצר המילים של ילדים." מהו המבנה הלוגי של הטיעון הזה?

  • אשתי עדויות סותרות ← ניסיון ליישב ביניהן ← מסקנה מאוזנת
  • בהשערה תיאורטית ← ניסוי מבוקר שבודק אותה ← מסקנה מבוססת על תוצאות הניסוי
  • געובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי
  • דטענה כללית ← דוגמה נגדית ← הפרכת הטענה הכללית

הפתרון

מבנה הטיעון הוא: עובדה נצפית (מתאם בין שני משתנים) ← מסקנה סיבתית המוסקת מהעובדה, בלי ביסוס ישיר לקשר הסיבתי. זהו דפוס נפוץ שבו מתאם שנצפה מוצג כאילו הוא מוכיח קשר סיבתי, למרות שמתאם לבדו אינו מספיק לכך.

לתרגל את כל 100 השאלות

תרגול חופשי עם פתרון מלא לכל שאלה, בלי הגבלת זמן.

לכל הנושאים בבנק השאלות ←