200 שאלות תרגול בטענה שאינה עולה מהקטע מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.
60 קלות79 בינוניות61 קשות
איך פותרים טענה שאינה עולה מהקטע
הכללקראו את השאלות לפני הטקסט. אתם מחפשים משהו, לא לומדים נושא.
1סרקו את השאלות וזכרו מה מחפשים.
2קראו את הטקסט וסמנו איפה כל תשובה יושבת.
3חזרו לשורה עצמה לפני שבוחרים.
המלכודתהתשובה חייבת להתבסס על מה שכתוב, גם אם אתם יודעים שהיא נכונה במציאות. ידע חיצוני פוסל.
שאלות לדוגמה
ארבע מתוך 200, עם הפתרון המלא.
שאלה 1
קראו את הקטע:
הקרפדה שלא עשתה את עבודתה
בשנות השלושים של המאה העשרים סבלו מגדלי קני הסוכר בצפון-מזרח אוסטרליה מחיפושיות שפגעו ביבולים. כדי להדביר אותן הובאו לאזור קרפדות קנה, מין שמוצאו ביבשת אמריקה ונחשב טורף רעבתני של חרקים. התוכנית נראתה פשוטה: הקרפדות יאכלו את החיפושיות, והחקלאים ייפטרו מן המזיק.
התוצאה הייתה הפוכה. הקרפדות כמעט לא הדבירו את החיפושיות, שחלק ניכר ממחזור חייהן מתרחש במקומות שהקרפדות אינן מגיעות אליהם. לעומת זאת, הן התרבו במהירות והתפשטו על פני שטחים עצומים בצפון אוסטרליה. הבעיה החמורה ביותר נוגעת לרעלן שהן מפרישות מבלוטות שבעורן. טורפים מקומיים, כמו לטאות גדולות, נחשים ויונקים טורפים, לא נתקלו מעולם ביצור כזה, ורבים מהם מתים לאחר שהם בולעים קרפדה. באזורים שאליהם הגיעו הקרפדות נרשמה ירידה חדה באוכלוסיות של כמה מן הטורפים האלה.
סיפורה של הקרפדה הפך לדוגמה מוכרת לסכנה שבהעברת מינים ממקום למקום. מין שאינו מזיק בסביבתו הטבעית, שבה התפתחו לצדו טורפים ומתחרים, עלול לחולל הרס במקום שבו אין לו איזונים כאלה. כיום מנסים חוקרים לצמצם את הנזק, בין השאר בכך שהם מלמדים טורפים מקומיים להימנע מאכילת קרפדות.
איזו מן הטענות הבאות אינה עולה מן הקטע?
אהקרפדות הובאו לאוסטרליה כדי להדביר מזיק חקלאי
בטורפים מקומיים לא הכירו יצור רעיל כמו הקרפדה
גחוקרים מנסים כיום לצמצם את הנזק שגורמות הקרפדות
דהחקלאים הפסיקו לגדל קני סוכר בעקבות התפשטות הקרפדות
הפתרון
הקטע אינו אומר דבר על הפסקת גידול קני הסוכר. שאר הטענות מופיעות בו במפורש.
שאלה 2
קראו את הקטע:
הצוואר המעוקל
במשך מאות שנים האמינו רבים שיצורים חיים יכולים להיווצר מחומר דומם: זבובים מבשר נרקב, עכברים מסמרטוטים. כבר במאה ה-17 הראה פרנצ'סקו רדי שבשר המכוסה בבד דק אינו מעלה רימות, משום שהזבובים אינם יכולים להטיל עליו את ביציהם. ואולם כשהתגלו המיקרואורגניזמים, נפתח הוויכוח מחדש: אולי לפחות היצורים הזעירים האלה נוצרים מעצמם? מצדדי ההשערה טענו שאם נוזל מבושל נשאר צלול בכלי אטום, אין בכך הוכחה, שכן האיטום מונע ממנו את האוויר הדרוש, לדעתם, להיווצרות החיים.
במאה ה-19 השיב לואי פסטר לטענה זו בניסוי מתוחכם. הוא הרתיח מרק בבקבוקים שצווארם מתוח ומעוקל בצורת האות S. הבקבוקים נותרו פתוחים לאוויר, אך אבק וחיידקים שחדרו לצוואר נלכדו בעיקול ולא הגיעו אל המרק. המרק נשאר צלול זמן רב. כששבר פסטר את הצוואר, או הטה את הבקבוק כך שהמרק נגע בעיקול, המרק התעכר תוך זמן קצר.
כוחו של הניסוי לא נבע רק מתוצאתו, אלא מכך שנשלל ממתנגדיו הנימוק שעליו נשענו: האוויר הגיע אל המרק באין מפריע, ורק המיקרואורגניזמים נמנעו ממנו. כך בודד פסטר את הגורם היחיד שהבדיל בין מרק צלול למרק עכור.
איזו מן הטענות הבאות אינה עולה מן הקטע?
אפסטר חזר על ניסויו של רדי בבשר ובזבובים
בניסוי רדי לא הכריע את השאלה לגבי מיקרואורגניזמים
גמצדדי ההשערה ייחסו לאוויר תפקיד ביצירת החיים
דכשהמרק נגע בעיקול הצוואר, הוא התעכר
הפתרון
הקטע אינו אומר שפסטר חזר על ניסוי רדי; הוא ערך ניסוי אחר, במרק. שאר הטענות עולות מן הקטע במפורש.
שאלה 3
קראו את הקטע:
צבעי הסתיו
בסתיו מתכסים יערות רבים בחצי הכדור הצפוני בגוני צהוב, כתום ואדום עזים. רבים מניחים שהעלים "נצבעים" בצבעים אלה, אך לגבי חלק מן הגוונים ההפך הוא הנכון: הם היו שם כל הזמן. הצבע הירוק של העלה נובע מן הכלורופיל, הפיגמנט הקולט את אור השמש לצורך הפוטוסינתזה. לצדו מצויים בעלה פיגמנטים צהובים וכתומים, אך בקיץ, כשהכלורופיל רב, הירוק מסתיר אותם.
כשהימים מתקצרים והטמפרטורות יורדות, העץ מפסיק לייצר כלורופיל ומפרק את מה שנותר ממנו. הירוק דועך, והצהוב והכתום נחשפים. העץ אינו מבזבז את מה שפירק: הוא סופג בחזרה חומרים מזינים מן העלה ואוגר אותם לקראת האביב, ורק אחר כך, כשאין בו עוד צורך, העלה נושר.
הצבע האדום שונה. אצל עצים מסוימים הוא מיוצר בעלה דווקא בסתיו, ואינו חבוי בו מראש. היווצרותו מושפעת ממזג האוויר: ימים שטופי שמש ולילות קרים מעודדים את ייצורו, ולכן עוצמת הצבעים האדומים משתנה משנה לשנה ומאזור לאזור. כך, מה שנראה לנו כתצוגת צבעים אחת הוא למעשה צירוף של שני תהליכים שונים.
איזו מן הטענות הבאות אינה עולה מן הקטע?
אהכלורופיל קולט אור לצורך הפוטוסינתזה
בהעלים האדומים נושרים לפני העלים הצהובים
גהעץ סופג חומרים מזינים מן העלה לפני שהוא נושר
דעוצמת הצבע האדום תלויה במזג האוויר
הפתרון
הקטע אינו משווה בין מועדי הנשירה של עלים בצבעים שונים. שאר הטענות נאמרות בו במפורש.
שאלה 4
קראו את הקטע:
החום כבן ברית
חום גבוה נתפס לעתים קרובות כאויב שיש להילחם בו מיד. ואולם במקרים רבים החום אינו חלק מן המחלה עצמה, אלא מתגובת הגוף נגדה. במצב רגיל שומר אזור במוח הנקרא היפותלמוס על טמפרטורת הגוף סביב ערך קבוע. כשחיידקים או נגיפים חודרים לגוף, משתחררים חומרים המאותתים להיפותלמוס להעלות את הערך הזה, כמו מי שמכוון מחדש את התרמוסטט בביתו.
זו גם הסיבה לצמרמורת המוכרת בתחילת המחלה. הגוף "מרגיש" קר מדי ביחס לערך החדש, ולכן הוא רועד ומכווץ את כלי הדם שבעור כדי לייצר חום ולשמור עליו. כשהמחלה חולפת והערך חוזר לקדמותו, הגוף מזיע כדי להיפטר מן החום העודף.
מדוע שהגוף יחמם את עצמו? מחקרים מראים שחיידקים ונגיפים רבים מתרבים פחות טוב בטמפרטורה גבוהה, ושחלק מתאי מערכת החיסון פועלים בה ביעילות רבה יותר. גם בעלי חיים אחרים נוקטים שיטה דומה: לטאות, שאינן מחממות את גופן מבפנים, מחפשות מקום חם כשהן נגועות בזיהום, ולטאות שנמנע מהן לעשות זאת שרדו פחות. לכן, אף שחום גבוה מאוד או ממושך מחייב בדיקה רפואית, אין להניח שכל עלייה בחום היא סכנה.
איזו מן הטענות הבאות אינה עולה מן הקטע?
אההיפותלמוס מווסת את טמפרטורת הגוף
בהזעה מסייעת לגוף להיפטר מחום עודף
גחום גבוה מקצר תמיד את משך המחלה
דחלק מתאי מערכת החיסון יעילים יותר בחום
הפתרון
הקטע אומר שהחום עשוי להועיל, אך אינו טוען שהוא מקצר תמיד את המחלה. שאר הטענות נאמרות בו במפורש.