200 שאלות תרגול ביישום רעיון מהקטע על מצב אחר מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.
59 קלות72 בינוניות69 קשות
איך פותרים יישום רעיון מהקטע על מצב אחר
הכללקראו את השאלות לפני הטקסט. אתם מחפשים משהו, לא לומדים נושא.
1סרקו את השאלות וזכרו מה מחפשים.
2קראו את הטקסט וסמנו איפה כל תשובה יושבת.
3חזרו לשורה עצמה לפני שבוחרים.
המלכודתהתשובה חייבת להתבסס על מה שכתוב, גם אם אתם יודעים שהיא נכונה במציאות. ידע חיצוני פוסל.
שאלות לדוגמה
ארבע מתוך 200, עם הפתרון המלא.
שאלה 1
קראו את הקטע:
צבעי הסתיו
בסתיו מתכסים יערות רבים בחצי הכדור הצפוני בגוני צהוב, כתום ואדום עזים. רבים מניחים שהעלים "נצבעים" בצבעים אלה, אך לגבי חלק מן הגוונים ההפך הוא הנכון: הם היו שם כל הזמן. הצבע הירוק של העלה נובע מן הכלורופיל, הפיגמנט הקולט את אור השמש לצורך הפוטוסינתזה. לצדו מצויים בעלה פיגמנטים צהובים וכתומים, אך בקיץ, כשהכלורופיל רב, הירוק מסתיר אותם.
כשהימים מתקצרים והטמפרטורות יורדות, העץ מפסיק לייצר כלורופיל ומפרק את מה שנותר ממנו. הירוק דועך, והצהוב והכתום נחשפים. העץ אינו מבזבז את מה שפירק: הוא סופג בחזרה חומרים מזינים מן העלה ואוגר אותם לקראת האביב, ורק אחר כך, כשאין בו עוד צורך, העלה נושר.
הצבע האדום שונה. אצל עצים מסוימים הוא מיוצר בעלה דווקא בסתיו, ואינו חבוי בו מראש. היווצרותו מושפעת ממזג האוויר: ימים שטופי שמש ולילות קרים מעודדים את ייצורו, ולכן עוצמת הצבעים האדומים משתנה משנה לשנה ומאזור לאזור. כך, מה שנראה לנו כתצוגת צבעים אחת הוא למעשה צירוף של שני תהליכים שונים.
עץ מסוים מאדים בדרך כלל בסתיו. על פי הקטע, באיזה מן המקרים הבאים צפויים עליו להיות אדומים פחות מן הרגיל?
אבסתיו שטוף שמש שלילותיו קרים
בבסתיו מעונן במיוחד שלילותיו חמימים
גבסתיו שבו הימים מתקצרים כרגיל
דבסתיו שבו העלים עשירים בפיגמנט צהוב
הפתרון
ימים שטופי שמש ולילות קרים מעודדים את ייצור הצבע האדום, ולכן בסתיו מעונן וחמים צפוי פחות אדום. הפיגמנט הצהוב אינו קשור לייצור האדום.
שאלה 2
קראו את הקטע:
מי כאן החריג?
לקטוז, סוכר החלב, אינו נספג בגוף כמות שהוא. כדי לעכל אותו נדרש אנזים בשם לקטאז, המפרק אותו לסוכרים פשוטים יותר. הצאצאים של כל היונקים מייצרים את האנזים בשפע, שהרי חלב הוא מזונם העיקרי. אצל רוב היונקים הייצור פוחת מאוד לאחר הגמילה, וכשלקטוז מגיע אל המעי הגס בלי שעוכל, חיידקי המעי מתסיסים אותו וגורמים לגזים ולתחושת נפיחות.
בני האדם אינם יוצאי דופן בכך: אצל רובם של האנשים בעולם פוחת ייצור הלקטאז בבגרות. מה שנחשב במקומות מסוימים "רגישות ללקטוז" הוא אפוא המצב הנפוץ, ודווקא היכולת של מבוגרים לעכל חלב היא החריגה. יכולת זו שכיחה בעיקר בקרב אוכלוסיות שאבותיהן גידלו בקר וחלבו אותו במשך אלפי שנים, כמו בצפון אירופה ובקבוצות אחדות במזרח אפריקה. מחקרים גנטיים מצאו שהיא נובעת משינויים גנטיים שונים באוכלוסיות שונות, כלומר שהיא התפתחה יותר מפעם אחת, באופן עצמאי.
ההבנה הזאת משנה את נקודת המבט. במקום לשאול מה "לא בסדר" אצל מי שמתקשה לעכל חלב, מוטב לשאול מדוע נשמרה היכולת אצל חלק מן האנשים. יש לכך גם השלכה מעשית: רבים מן המתקשים לעכל חלב מסתדרים היטב עם מוצרים כמו יוגורט וגבינות קשות, שבהם כמות הלקטוז קטנה יותר.
על פי הקטע, באיזו מן האוכלוסיות הבאות צפוי שיעור המבוגרים המעכלים חלב להיות הגבוה ביותר?
אאוכלוסייה שאבותיה התפרנסו אלפי שנים בעיקר מדיג בים
באוכלוסייה שאבותיה חיו אלפי שנים מציד ומליקוט בלבד
גאוכלוסייה שאבותיה רעו וחלבו עזים אלפי שנים
דאוכלוסייה שאבותיה גידלו אלפי שנים בעיקר דגנים וקטניות
הפתרון
לפי הקטע, היכולת שכיחה אצל אוכלוסיות שאבותיהן חלבו בעלי חיים במשך אלפי שנים. רק באוכלוסייה הרועה והחולבת התקיים התנאי הזה.
שאלה 3
קראו את הקטע:
התרופה שנשכחה
במשך מאות שנים הייתה הצפדינה אחד האויבים הקשים של יורדי הים. במסעות ארוכים סבלו מלחים מחניכיים מדממות, מחולשה ומפצעים שאינם מגלידים, ורבים מהם מתו. ב-1747 ערך רופא הצי הבריטי ג'יימס לינד את מה שנחשב לאחד הניסויים המבוקרים הראשונים ברפואה: הוא חילק שנים-עשר מלחים חולים לזוגות, ונתן לכל זוג תוספת אחרת למזונו. שני המלחים שקיבלו תפוזים ולימונים החלימו במהירות מפליאה.
דווקא ההמשך מאלף. לינד עצמו לא הבין שהמחלה נגרמת מחוסר ברכיב מסוים במזון, והמליץ, בין היתר, על תרכיז מיץ שהוכן בהרתחה, תהליך שהרס חלק ניכר מסגולתו. הצי אימץ את מיץ הלימון באופן רשמי רק כעבור כחמישים שנה, ואז ירדה הצפדינה באוניותיו באופן דרמטי. מאוחר יותר הוחלפו הלימונים בליים, שנראו תחליף שווה ערך אך היו דלים יותר ברכיב המגן. כשפרצה המחלה מחדש במשלחות לאזורי הקוטב, החלו רופאים לפקפק ביעילותם של פירות ההדר בכלל.
רק במאה העשרים, כשזוהה ויטמין C, התבהרה התמונה כולה. סיפור הצפדינה מלמד שלא די בממצא נכון: כל עוד לא מובן מדוע תרופה פועלת, קשה לדעת אילו שינויים בה שומרים על יעילותה ואילו מבטלים אותה.
איזה מן המקרים הבאים מדגים בצורה הטובה ביותר את הלקח שהכותב מסיק מסיפור הצפדינה?
ארופאה ערכה ניסוי מבוקר ומצאה שתרופה חדשה יעילה יותר מן התרופה שהייתה מקובלת עד אז
בתרופה שיעילותה הוכחה בניסוי אומצה מיד בכל בתי החולים, ושיעור התמותה ירד
גחוקרים גילו כיצד פועלת תרופה עתיקה, ומצאו שהיא נטולת כל השפעה על המחלה
דחקלאים גילו שדשן מסוים מועיל ליבול, אך משהחליפו אותו בדשן זול הנראה זהה, היבול נפגע ואיש לא ידע מדוע
הפתרון
הלקח הוא שבלי הבנת המנגנון קשה לדעת אילו שינויים מבטלים את יעילות התרופה, בדיוק כמו החלפת הלימונים בליים. בשאר המקרים אין שינוי שביטל תועלת בלי שהובן מדוע.
שאלה 4
קראו את הקטע:
הצוואר המעוקל
במשך מאות שנים האמינו רבים שיצורים חיים יכולים להיווצר מחומר דומם: זבובים מבשר נרקב, עכברים מסמרטוטים. כבר במאה ה-17 הראה פרנצ'סקו רדי שבשר המכוסה בבד דק אינו מעלה רימות, משום שהזבובים אינם יכולים להטיל עליו את ביציהם. ואולם כשהתגלו המיקרואורגניזמים, נפתח הוויכוח מחדש: אולי לפחות היצורים הזעירים האלה נוצרים מעצמם? מצדדי ההשערה טענו שאם נוזל מבושל נשאר צלול בכלי אטום, אין בכך הוכחה, שכן האיטום מונע ממנו את האוויר הדרוש, לדעתם, להיווצרות החיים.
במאה ה-19 השיב לואי פסטר לטענה זו בניסוי מתוחכם. הוא הרתיח מרק בבקבוקים שצווארם מתוח ומעוקל בצורת האות S. הבקבוקים נותרו פתוחים לאוויר, אך אבק וחיידקים שחדרו לצוואר נלכדו בעיקול ולא הגיעו אל המרק. המרק נשאר צלול זמן רב. כששבר פסטר את הצוואר, או הטה את הבקבוק כך שהמרק נגע בעיקול, המרק התעכר תוך זמן קצר.
כוחו של הניסוי לא נבע רק מתוצאתו, אלא מכך שנשלל ממתנגדיו הנימוק שעליו נשענו: האוויר הגיע אל המרק באין מפריע, ורק המיקרואורגניזמים נמנעו ממנו. כך בודד פסטר את הגורם היחיד שהבדיל בין מרק צלול למרק עכור.
איזה מן המקרים הבאים דומה ביותר, מבחינת העיקרון, לניסוי של פסטר כפי שהוא מתואר בקטע?
אחוקר הטוען שצמח נובל בגלל מזיק ולא בגלל מחסור באור מגדל אותו בחממה מוארת שרשת דקה מונעת כניסת מזיקים אליה
בחוקרת חוזרת בדיוק על ניסוי שערך עמית שלה, כדי לוודא שתוצאותיו נכונות
גחוקר משנה את כל תנאי הגידול בבת אחת, כדי למצוא את התנאים שבהם הצמח משגשג
דחוקר מגדל צמח בחדר חשוך ואטום, שאין אליו גישה למזיקים ולא לאור, ובודק אם הצמח נובל
הפתרון
כמו אצל פסטר, הגורם שהמתנגדים מצביעים עליו (האור, כמו האוויר) נשאר זמין, ורק הגורם החשוד (המזיק, כמו החיידקים) נחסם. חדר חשוך ואטום דומה לכלי האטום שמתנגדי פסטר פסלו.