200 שאלות תרגול במבנה הקטע מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.
50 קלות90 בינוניות60 קשות
איך פותרים מבנה הקטע
הכללקראו את השאלות לפני הטקסט. אתם מחפשים משהו, לא לומדים נושא.
1סרקו את השאלות וזכרו מה מחפשים.
2קראו את הטקסט וסמנו איפה כל תשובה יושבת.
3חזרו לשורה עצמה לפני שבוחרים.
המלכודתהתשובה חייבת להתבסס על מה שכתוב, גם אם אתם יודעים שהיא נכונה במציאות. ידע חיצוני פוסל.
שאלות לדוגמה
ארבע מתוך 200, עם הפתרון המלא.
שאלה 1
קראו את הקטע:
הדייר שהפך לבן בית
כמעט בכל תא בגופנו פועלות מיטוכונדריות, אברונים זעירים המפיקים את רוב האנרגיה שהתא זקוק לה. לפני כמאה שנה העלו חוקרים אחדים השערה נועזת: המיטוכונדריות היו פעם חיידקים עצמאיים, שנבלעו בידי תא גדול יותר ולא עוכלו, אלא המשיכו לחיות בתוכו. ההשערה נדחתה על הסף, ורק בשנות השישים של המאה העשרים החייתה אותה הביולוגית לין מרגוליס. גם אז נדחה מאמרה בידי כתבי עת רבים לפני שראה אור.
עם הזמן הצטברו ראיות שקשה להתעלם מהן. למיטוכונדריות יש DNA משלהן, והוא מעגלי כמו זה של חיידקים ושונה מן ה-DNA שבגרעין התא. הן עטופות בשני קרומים, כפי שהיה מצופה מיצור שנבלע בתוך קרום של תא אחר. הן מתחלקות בעצמן בתהליך הדומה לחלוקת חיידקים, והתא אינו יכול לייצר אותן יש מאין. אפילו הריבוזומים שלהן, מכונות ייצור החלבונים, דומים לאלה של חיידקים, עד כדי כך שאנטיביוטיקות אחדות, שנועדו לפגוע בריבוזומים של חיידקים, עלולות לפגוע גם בפעילות המיטוכונדריות.
כיום מקובלת התאוריה על רוב הביולוגים, והסבר דומה מקובל גם לגבי הכלורופלסטים של הצמחים. סיפורה מזכיר כי רעיון שנראה מופרך בעיני בני דורו אינו בהכרח שגוי; לעתים הוא פשוט מקדים את הראיות שיוכיחו אותו.
כיצד בנוי הקטע?
אהצגת שתי השערות מתחרות, השוואת הראיות לטובת כל אחת מהן, ולבסוף הכרעה ביניהן
בתיאור תפקידן של המיטוכונדריות, תיאור הנזק שגורמות להן תרופות, ולבסוף הצעת טיפול
גהצגת השערה וקבלת הפנים הקרה שלה, פירוט הראיות לטובתה, ולבסוף מעמדה כיום והלקח מסיפורה
דהצגת השערה, פירוט הביקורת שנמתחה עליה בכתבי העת, ולבסוף דחייתה הסופית
הפתרון
הפסקה הראשונה מציגה את ההשערה ואת דחייתה, השנייה את הראיות, והשלישית את קבלתה כיום ואת הלקח. אין בקטע השערה מתחרה, וההשערה אינה נדחית בסופו.
שאלה 2
קראו את הקטע:
סודה של הדבשת
רבים סבורים שהגמל אוגר מים בדבשתו, וכך הוא מצליח לחצות את המדבר. זוהי טעות נפוצה: הדבשת מכילה בעיקר שומן, שהגמל יכול לנצל כמאגר אנרגיה כשהמזון מועט. כשהגמל רעב זמן רב, הדבשת מתכווצת ואף נוטה על צדה. עמידותו של הגמל בצמא אינה נובעת ממאגר אחד, אלא משורה של התאמות הפועלות יחד.
אחת מהן נוגעת לחום הגוף. רוב היונקים שומרים על טמפרטורת גוף קבועה כמעט, ובימים חמים הם מזיעים כדי להתקרר, ובכך מאבדים מים רבים. הגמל, לעומתם, מניח לטמפרטורת גופו לעלות במהלך היום בכמה מעלות, ומתחיל להזיע רק כשהיא גבוהה במיוחד. בלילה הקר הוא משחרר את החום שנצבר, וכך הוא חוסך כמויות גדולות של מים. התאמה אחרת נוגעת לדם: תאי הדם האדומים של הגמל סגלגלים ולא עגולים, והם ממשיכים לזרום גם כשהדם מסמיך בעקבות התייבשות.
כשהגמל מגיע סוף סוף למקור מים, הוא מסוגל לשתות כמות עצומה בזמן קצר מאוד ולהשיב לגופו את מה שאיבד. השילוב הזה הופך אותו לאחד מבעלי החיים המותאמים ביותר לחיים במדבר, גם בלי מאגר מים סודי על גבו.
כיצד בנוי הקטע?
אהצגת אמונה נפוצה, הבאת ראיות לנכונותה וסיכום
בהשוואה בין הגמל ליונקים אחרים, והכרעה מי מהם מותאם יותר למדבר
גתיאור המדבר, תיאור הגמל ולבסוף תיאור בעלי חיים אחרים החיים בו
דהפרכת אמונה נפוצה, תיאור ההתאמות האמיתיות וסיכום
הפתרון
הקטע פותח בהפרכת האמונה על הדבשת, מפרט את ההתאמות (חום הגוף, הדם, השתייה) ומסכם. ההשוואה ליונקים אחרים היא רק חלק מן הפסקה השנייה.
שאלה 3
קראו את הקטע:
מלח על הקרח
במדינות מושלגות מפזרים בחורף מלח על כבישים קפואים, ולא במקרה. כשחומר כלשהו מומס במים, נקודת הקיפאון שלהם יורדת: מים טהורים קופאים באפס מעלות, ואילו מים מלוחים קופאים רק בטמפרטורה נמוכה יותר. זו גם הסיבה שמי הים אינם קופאים בקלות כמו מי אגם באותו אקלים. כשהמלח בא במגע עם הקרח שעל הכביש, נוצרת תמיסה מלוחה שנשארת נוזלית גם בטמפרטורה שבה מים טהורים היו קופאים, והקרח נמס.
אותו עיקרון מוכר גם מן המטבח. מי שהכין פעם גלידה ביתית בשיטה הישנה יודע שמניחים את קערת התערובת בתוך אמבט של קרח מעורב במלח. הקרח המומלח נמס, ובתוך כך הוא סופג חום מן הסביבה, כך שהאמבט מגיע לטמפרטורה נמוכה מאפס, קרה מספיק כדי להקפיא את הגלידה. בלי המלח, הקרח לא היה מצנן את התערובת די הצורך.
עם זאת, אין לראות במלח פתרון קסם. בקור עז במיוחד הוא מאבד את יעילותו, משום שגם התמיסה המלוחה קופאת. יתרה מזו, מלח הכבישים מאיץ חלודה בכלי רכב ובגשרים ופוגע בצמחייה שבשולי הדרך. השימוש בו הוא אפוא פשרה בין בטיחות הנהגים לבין מחירים שאינם נראים לעין מיד.
כיצד בנוי הקטע?
אהסבר עיקרון דרך שימוש מוכר, הדגמתו בתחום אחר והצגת מגבלותיו
בהסבר עיקרון מדעי, הדגמתו בתחום אחר של חיי היומיום והרחבתו לתחומים נוספים
גתיאור בעיה, הצגת כמה פתרונות לה ובחירה באחד מהם
דהצגת מחלוקת מדעית, ראיות לכל צד והכרעה ביניהם
הפתרון
הפסקה הראשונה מסבירה את העיקרון דרך מלח הכבישים, השנייה מדגימה אותו במטבח, והשלישית מציגה את מגבלותיו ואת נזקיו. אין בקטע הרחבה לתחומים נוספים.
שאלה 4
קראו את הקטע:
הישרדות בהמתנה
דובוני המים הם בעלי חיים זעירים בעלי שמונה רגליים, שאורכם בדרך כלל פחות ממילימטר. הם חיים בטחב, בקרקע ובמים בכל רחבי העולם, ובשנים האחרונות זכו לתהילה של ממש ברשתות החברתיות, שם הם מוצגים לעתים קרובות כיצורים "בלתי ניתנים להשמדה".
תהילתם אינה חסרת בסיס. כשסביבתם מתייבשת, דובוני המים מכווצים את גופם ומאבדים כמעט את כל המים שבו. חילוף החומרים שלהם מאט עד שכמעט אי אפשר למדוד אותו, והם שוהים במצב של חיים מושהים. במצב זה הם עמידים לקור עז, לקרינה ואף לריק, ובניסויים שבהם נחשפו לתנאי החלל החיצון, חלק מהם שבו לחיים לאחר שהורטבו. כשהמים חוזרים, הם "מתעוררים" וממשיכים בחייהם כאילו לא אירע דבר.
ואולם כדאי להקפיד על הפרטים. העמידות המופלגת מאפיינת את דובוני המים רק במצב המיובש; בזמן שהם פעילים, הם פגיעים לא פחות מיצורים זעירים אחרים. גם אין הם בני אלמוות: ככל היצורים, גם הם מזדקנים ומתים. דווקא ההבחנה הזאת מעניינת את החוקרים. הם מבקשים להבין אילו חלבונים מאפשרים לתאים לשרוד התייבשות, בתקווה ללמוד מכך כיצד לשמר חומרים ביולוגיים רגישים.
כיצד בנוי הקטע?
אהצגת שאלה מחקרית, תיאור ניסוי שנערך בחלל והצגת תוצאותיו
בהצגת תדמית רווחת, ביסוסה בעובדות, ואז הסתייגות ממנה והצגת עניין מחקרי
גהצגת תדמית רווחת, הפרכתה המוחלטת והצעת הסבר חלופי לה
דתיאור בעל החיים ומבנה גופו, השוואה מפורטת ליצורים זעירים אחרים והכרעה מי מהם עמיד יותר
הפתרון
הפסקה הראשונה מציגה את התדמית, השנייה מבססת אותה, והשלישית מסייגת אותה ומציגה את עניין החוקרים. התדמית אינה מופרכת לחלוטין, והניסוי בחלל הוא פרט אחד בלבד.