200 שאלות תרגול במתן כותרת מתאימה לקטע מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.
81 קלות66 בינוניות53 קשות
איך פותרים מתן כותרת מתאימה לקטע
הכללקראו את השאלות לפני הטקסט. אתם מחפשים משהו, לא לומדים נושא.
1סרקו את השאלות וזכרו מה מחפשים.
2קראו את הטקסט וסמנו איפה כל תשובה יושבת.
3חזרו לשורה עצמה לפני שבוחרים.
המלכודתהתשובה חייבת להתבסס על מה שכתוב, גם אם אתם יודעים שהיא נכונה במציאות. ידע חיצוני פוסל.
שאלות לדוגמה
ארבע מתוך 200, עם הפתרון המלא.
שאלה 1
קראו את הקטע:
במשך מאות שנים האמינו רבים שיצורים חיים יכולים להיווצר מחומר דומם: זבובים מבשר נרקב, עכברים מסמרטוטים. כבר במאה ה-17 הראה פרנצ'סקו רדי שבשר המכוסה בבד דק אינו מעלה רימות, משום שהזבובים אינם יכולים להטיל עליו את ביציהם. ואולם כשהתגלו המיקרואורגניזמים, נפתח הוויכוח מחדש: אולי לפחות היצורים הזעירים האלה נוצרים מעצמם? מצדדי ההשערה טענו שאם נוזל מבושל נשאר צלול בכלי אטום, אין בכך הוכחה, שכן האיטום מונע ממנו את האוויר הדרוש, לדעתם, להיווצרות החיים.
במאה ה-19 השיב לואי פסטר לטענה זו בניסוי מתוחכם. הוא הרתיח מרק בבקבוקים שצווארם מתוח ומעוקל בצורת האות S. הבקבוקים נותרו פתוחים לאוויר, אך אבק וחיידקים שחדרו לצוואר נלכדו בעיקול ולא הגיעו אל המרק. המרק נשאר צלול זמן רב. כששבר פסטר את הצוואר, או הטה את הבקבוק כך שהמרק נגע בעיקול, המרק התעכר תוך זמן קצר.
כוחו של הניסוי לא נבע רק מתוצאתו, אלא מכך שנשלל ממתנגדיו הנימוק שעליו נשענו: האוויר הגיע אל המרק באין מפריע, ורק המיקרואורגניזמים נמנעו ממנו. כך בודד פסטר את הגורם היחיד שהבדיל בין מרק צלול למרק עכור.
איזו מן הכותרות הבאות מתאימה ביותר לקטע?
אפסטר והוויכוח על היווצרות חיים מעצמם
ברדי והזבובים: ניסוי פורץ דרך מן המאה ה-17
גתולדות גילוי המיקרואורגניזמים ותפקידם בטבע
דכיצד מונעים מן המזון להתקלקל לאורך זמן רב
הפתרון
הקטע מתאר את הוויכוח על היווצרות ספונטנית של חיים ואת הניסוי של פסטר שהכריע בו. רדי מוזכר רק כרקע, וגילוי המיקרואורגניזמים אינו מתואר.
שאלה 2
קראו את הקטע:
בסתיו מתכסים יערות רבים בחצי הכדור הצפוני בגוני צהוב, כתום ואדום עזים. רבים מניחים שהעלים "נצבעים" בצבעים אלה, אך לגבי חלק מן הגוונים ההפך הוא הנכון: הם היו שם כל הזמן. הצבע הירוק של העלה נובע מן הכלורופיל, הפיגמנט הקולט את אור השמש לצורך הפוטוסינתזה. לצדו מצויים בעלה פיגמנטים צהובים וכתומים, אך בקיץ, כשהכלורופיל רב, הירוק מסתיר אותם.
כשהימים מתקצרים והטמפרטורות יורדות, העץ מפסיק לייצר כלורופיל ומפרק את מה שנותר ממנו. הירוק דועך, והצהוב והכתום נחשפים. העץ אינו מבזבז את מה שפירק: הוא סופג בחזרה חומרים מזינים מן העלה ואוגר אותם לקראת האביב, ורק אחר כך, כשאין בו עוד צורך, העלה נושר.
הצבע האדום שונה. אצל עצים מסוימים הוא מיוצר בעלה דווקא בסתיו, ואינו חבוי בו מראש. היווצרותו מושפעת ממזג האוויר: ימים שטופי שמש ולילות קרים מעודדים את ייצורו, ולכן עוצמת הצבעים האדומים משתנה משנה לשנה ומאזור לאזור. כך, מה שנראה לנו כתצוגת צבעים אחת הוא למעשה צירוף של שני תהליכים שונים.
איזו מן הכותרות הבאות מתאימה ביותר לקטע?
אהפוטוסינתזה ותפקידה בחיי הצמח
במן הירוק אל האדום: מה קורה לעלים בסתיו
גהשפעת מזג האוויר על היערות
דכיצד העץ סופג חומרים מזינים מעליו ואוגר אותם לקראת האביב
הפתרון
הקטע מסביר את שינויי הצבע של העלים בסתיו. הפוטוסינתזה ואגירת החומרים המזינים מוזכרות רק כפרטים בתוך ההסבר.
שאלה 3
קראו את הקטע:
לקטוז, סוכר החלב, אינו נספג בגוף כמות שהוא. כדי לעכל אותו נדרש אנזים בשם לקטאז, המפרק אותו לסוכרים פשוטים יותר. הצאצאים של כל היונקים מייצרים את האנזים בשפע, שהרי חלב הוא מזונם העיקרי. אצל רוב היונקים הייצור פוחת מאוד לאחר הגמילה, וכשלקטוז מגיע אל המעי הגס בלי שעוכל, חיידקי המעי מתסיסים אותו וגורמים לגזים ולתחושת נפיחות.
בני האדם אינם יוצאי דופן בכך: אצל רובם של האנשים בעולם פוחת ייצור הלקטאז בבגרות. מה שנחשב במקומות מסוימים "רגישות ללקטוז" הוא אפוא המצב הנפוץ, ודווקא היכולת של מבוגרים לעכל חלב היא החריגה. יכולת זו שכיחה בעיקר בקרב אוכלוסיות שאבותיהן גידלו בקר וחלבו אותו במשך אלפי שנים, כמו בצפון אירופה ובקבוצות אחדות במזרח אפריקה. מחקרים גנטיים מצאו שהיא נובעת משינויים גנטיים שונים באוכלוסיות שונות, כלומר שהיא התפתחה יותר מפעם אחת, באופן עצמאי.
ההבנה הזאת משנה את נקודת המבט. במקום לשאול מה "לא בסדר" אצל מי שמתקשה לעכל חלב, מוטב לשאול מדוע נשמרה היכולת אצל חלק מן האנשים. יש לכך גם השלכה מעשית: רבים מן המתקשים לעכל חלב מסתדרים היטב עם מוצרים כמו יוגורט וגבינות קשות, שבהם כמות הלקטוז קטנה יותר.
איזו מן הכותרות הבאות מתאימה ביותר לקטע?
אהמעי הגס וחיידקיו
בתולדות גידול הבקר באירופה ובאפריקה
געיכול חלב בבגרות: חריג ולא כלל
דמדוע יוגורט קל לעיכול יותר מחלב
הפתרון
עיקר הקטע הוא ההיפוך בנקודת המבט: היכולת לעכל חלב בבגרות היא החריגה. חיידקי המעי והיוגורט הם פרטים משניים.
שאלה 4
קראו את הקטע:
בשנות השלושים של המאה העשרים סבלו מגדלי קני הסוכר בצפון-מזרח אוסטרליה מחיפושיות שפגעו ביבולים. כדי להדביר אותן הובאו לאזור קרפדות קנה, מין שמוצאו ביבשת אמריקה ונחשב טורף רעבתני של חרקים. התוכנית נראתה פשוטה: הקרפדות יאכלו את החיפושיות, והחקלאים ייפטרו מן המזיק.
התוצאה הייתה הפוכה. הקרפדות כמעט לא הדבירו את החיפושיות, שחלק ניכר ממחזור חייהן מתרחש במקומות שהקרפדות אינן מגיעות אליהם. לעומת זאת, הן התרבו במהירות והתפשטו על פני שטחים עצומים בצפון אוסטרליה. הבעיה החמורה ביותר נוגעת לרעלן שהן מפרישות מבלוטות שבעורן. טורפים מקומיים, כמו לטאות גדולות, נחשים ויונקים טורפים, לא נתקלו מעולם ביצור כזה, ורבים מהם מתים לאחר שהם בולעים קרפדה. באזורים שאליהם הגיעו הקרפדות נרשמה ירידה חדה באוכלוסיות של כמה מן הטורפים האלה.
סיפורה של הקרפדה הפך לדוגמה מוכרת לסכנה שבהעברת מינים ממקום למקום. מין שאינו מזיק בסביבתו הטבעית, שבה התפתחו לצדו טורפים ומתחרים, עלול לחולל הרס במקום שבו אין לו איזונים כאלה. כיום מנסים חוקרים לצמצם את הנזק, בין השאר בכך שהם מלמדים טורפים מקומיים להימנע מאכילת קרפדות.
איזו מן הכותרות הבאות מתאימה ביותר לקטע?
אכיצד מלמדים טורפים להימנע ממזון רעיל שאינם מכירים