200 שאלות תרגול בסיבה ותוצאה בקטע מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.
71 קלות78 בינוניות51 קשות
איך פותרים סיבה ותוצאה בקטע
הכללקראו את השאלות לפני הטקסט. אתם מחפשים משהו, לא לומדים נושא.
1סרקו את השאלות וזכרו מה מחפשים.
2קראו את הטקסט וסמנו איפה כל תשובה יושבת.
3חזרו לשורה עצמה לפני שבוחרים.
המלכודתהתשובה חייבת להתבסס על מה שכתוב, גם אם אתם יודעים שהיא נכונה במציאות. ידע חיצוני פוסל.
שאלות לדוגמה
ארבע מתוך 200, עם הפתרון המלא.
שאלה 1
קראו את הקטע:
המצפן הנסתר
ציפורים נודדות רבות מוצאות את דרכן על פני אלפי קילומטרים, וכבר בשנות השישים של המאה העשרים הראו חוקרים שחלקן נעזרות לשם כך בשדה המגנטי של כדור הארץ. אדומי חזה שהוחזקו בכלובים בעונת הנדידה נטו לקפץ דווקא לכיוון שאליו היו נודדים בטבע. כששינו החוקרים את השדה המגנטי סביב הכלוב באמצעות סלילים חשמליים, שינו הציפורים את כיוונן בהתאם. מאז חזרו על ממצאים דומים פעמים רבות, וקיומו של חוש מגנטי אצל ציפורים אינו שנוי עוד במחלוקת של ממש.
שאלה אחרת לגמרי היא כיצד החוש הזה פועל. השערה אחת גורסת שבגוף הציפור יש תאים המכילים גרגרים זעירים של מינרל מגנטי, הפועלים כמחטי מצפן. השערה אחרת מייחסת את החוש לתגובות כימיות בחלבונים מיוחדים שבעין, תגובות המושפעות מן השדה המגנטי ומתרחשות רק בנוכחות אור. לטובת ההשערה השנייה מביאים חוקרים את העובדה שבניסויים אחדים התמצאו הציפורים היטב רק באור בצבעים מסוימים. מנגד, תאים עשירים בברזל שאותרו במקור של יונים, ונחשבו פעם עדות חזקה להשערה הראשונה, התבררו לימים כתאים של מערכת החיסון.
ייתכן ששני המנגנונים פועלים יחד, וייתכן שהתשובה טמונה במקום אחר. כך או כך, מוטב להימנע מלהציג כעובדה את מה שעודנו השערה: דווקא בתחום שבו הממצא העיקרי מבוסס כל כך, קל לשכוח שההסבר לו עדיין חסר.
לפי ההשערה השנייה המוצגת בקטע, מדוע התמצאות הציפורים תלויה באור?
אמפני שהגרגרים המגנטיים שבגוף הציפור פועלים כמחטי מצפן רק כשהם מוארים
במפני שהתגובות הכימיות בחלבוני העין מתרחשות רק בנוכחות אור
גמפני שהשדה המגנטי של כדור הארץ מתחזק בשעות היום ונחלש בלילה
דמפני שבחושך הציפורים אינן נודדות כלל
הפתרון
ההשערה השנייה מייחסת את החוש לתגובות בחלבוני העין "המתרחשות רק בנוכחות אור". הגרגרים המגנטיים שייכים להשערה הראשונה.
שאלה 2
קראו את הקטע:
החום כבן ברית
חום גבוה נתפס לעתים קרובות כאויב שיש להילחם בו מיד. ואולם במקרים רבים החום אינו חלק מן המחלה עצמה, אלא מתגובת הגוף נגדה. במצב רגיל שומר אזור במוח הנקרא היפותלמוס על טמפרטורת הגוף סביב ערך קבוע. כשחיידקים או נגיפים חודרים לגוף, משתחררים חומרים המאותתים להיפותלמוס להעלות את הערך הזה, כמו מי שמכוון מחדש את התרמוסטט בביתו.
זו גם הסיבה לצמרמורת המוכרת בתחילת המחלה. הגוף "מרגיש" קר מדי ביחס לערך החדש, ולכן הוא רועד ומכווץ את כלי הדם שבעור כדי לייצר חום ולשמור עליו. כשהמחלה חולפת והערך חוזר לקדמותו, הגוף מזיע כדי להיפטר מן החום העודף.
מדוע שהגוף יחמם את עצמו? מחקרים מראים שחיידקים ונגיפים רבים מתרבים פחות טוב בטמפרטורה גבוהה, ושחלק מתאי מערכת החיסון פועלים בה ביעילות רבה יותר. גם בעלי חיים אחרים נוקטים שיטה דומה: לטאות, שאינן מחממות את גופן מבפנים, מחפשות מקום חם כשהן נגועות בזיהום, ולטאות שנמנע מהן לעשות זאת שרדו פחות. לכן, אף שחום גבוה מאוד או ממושך מחייב בדיקה רפואית, אין להניח שכל עלייה בחום היא סכנה.
לפי הקטע, מדוע חש החולה צמרמורת בתחילת המחלה?
אמפני שהחיידקים והנגיפים שחדרו לגוף מקררים אותו
במפני שהגוף מזיע כדי להיפטר מן החום העודף שנצבר
גמפני שחום גופו נמוך מן הערך החדש שנקבע
דמפני שההיפותלמוס מוריד את הערך הקבוע של חום הגוף
הפתרון
הגוף "מרגיש" קר ביחס לערך החדש והגבוה, ולכן רועד כדי לייצר חום. ההזעה מתרחשת בסוף המחלה, כשהערך יורד.
שאלה 3
קראו את הקטע:
הקרפדה שלא עשתה את עבודתה
בשנות השלושים של המאה העשרים סבלו מגדלי קני הסוכר בצפון-מזרח אוסטרליה מחיפושיות שפגעו ביבולים. כדי להדביר אותן הובאו לאזור קרפדות קנה, מין שמוצאו ביבשת אמריקה ונחשב טורף רעבתני של חרקים. התוכנית נראתה פשוטה: הקרפדות יאכלו את החיפושיות, והחקלאים ייפטרו מן המזיק.
התוצאה הייתה הפוכה. הקרפדות כמעט לא הדבירו את החיפושיות, שחלק ניכר ממחזור חייהן מתרחש במקומות שהקרפדות אינן מגיעות אליהם. לעומת זאת, הן התרבו במהירות והתפשטו על פני שטחים עצומים בצפון אוסטרליה. הבעיה החמורה ביותר נוגעת לרעלן שהן מפרישות מבלוטות שבעורן. טורפים מקומיים, כמו לטאות גדולות, נחשים ויונקים טורפים, לא נתקלו מעולם ביצור כזה, ורבים מהם מתים לאחר שהם בולעים קרפדה. באזורים שאליהם הגיעו הקרפדות נרשמה ירידה חדה באוכלוסיות של כמה מן הטורפים האלה.
סיפורה של הקרפדה הפך לדוגמה מוכרת לסכנה שבהעברת מינים ממקום למקום. מין שאינו מזיק בסביבתו הטבעית, שבה התפתחו לצדו טורפים ומתחרים, עלול לחולל הרס במקום שבו אין לו איזונים כאלה. כיום מנסים חוקרים לצמצם את הנזק, בין השאר בכך שהם מלמדים טורפים מקומיים להימנע מאכילת קרפדות.
לפי הקטע, מדוע נכשלו הקרפדות בהדברת החיפושיות?
אמפני שהקרפדות לא הצליחו להתרבות בתנאי האקלים של אוסטרליה
במפני שהחיפושיות היו רעילות לקרפדות שניסו לאכול אותן
גמפני שהטורפים המקומיים טרפו את רוב הקרפדות שהובאו
דמפני שחלק ניכר ממחזור חיי החיפושיות מתרחש במקומות שהקרפדות אינן מגיעות אליהם
הפתרון
הקטע מסביר במפורש שהחיפושיות מבלות חלק ניכר מחייהן במקומות שהקרפדות אינן מגיעות אליהם. הקרפדות דווקא התרבו במהירות, והטורפים הם שמתים מהן.
שאלה 4
קראו את הקטע:
מלח על הקרח
במדינות מושלגות מפזרים בחורף מלח על כבישים קפואים, ולא במקרה. כשחומר כלשהו מומס במים, נקודת הקיפאון שלהם יורדת: מים טהורים קופאים באפס מעלות, ואילו מים מלוחים קופאים רק בטמפרטורה נמוכה יותר. זו גם הסיבה שמי הים אינם קופאים בקלות כמו מי אגם באותו אקלים. כשהמלח בא במגע עם הקרח שעל הכביש, נוצרת תמיסה מלוחה שנשארת נוזלית גם בטמפרטורה שבה מים טהורים היו קופאים, והקרח נמס.
אותו עיקרון מוכר גם מן המטבח. מי שהכין פעם גלידה ביתית בשיטה הישנה יודע שמניחים את קערת התערובת בתוך אמבט של קרח מעורב במלח. הקרח המומלח נמס, ובתוך כך הוא סופג חום מן הסביבה, כך שהאמבט מגיע לטמפרטורה נמוכה מאפס, קרה מספיק כדי להקפיא את הגלידה. בלי המלח, הקרח לא היה מצנן את התערובת די הצורך.
עם זאת, אין לראות במלח פתרון קסם. בקור עז במיוחד הוא מאבד את יעילותו, משום שגם התמיסה המלוחה קופאת. יתרה מזו, מלח הכבישים מאיץ חלודה בכלי רכב ובגשרים ופוגע בצמחייה שבשולי הדרך. השימוש בו הוא אפוא פשרה בין בטיחות הנהגים לבין מחירים שאינם נראים לעין מיד.
לפי הקטע, מדוע מגיע אמבט של קרח ומלח לטמפרטורה נמוכה מאפס?
אמפני שהקרח המומלח נמס ובתוך כך סופג חום מן הסביבה
במפני שהתמיסה המלוחה שנוצרת באמבט קופאת בקור עז במיוחד
גמפני שהמלח מונע מן הקרח להימס
דמפני שהמלח עצמו קר יותר מן הקרח שהוא מעורב בו
הפתרון
הקטע מסביר שהקרח המומלח נמס וסופג חום מן הסביבה, ולכן האמבט מתקרר אל מתחת לאפס. המלח אינו מונע את ההמסה אלא מאפשר אותה.