200 שאלות תרגול ברעיון מרכזי של הקטע מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.
71 קלות78 בינוניות51 קשות
איך פותרים רעיון מרכזי של הקטע
הכללקראו את השאלות לפני הטקסט. אתם מחפשים משהו, לא לומדים נושא.
1סרקו את השאלות וזכרו מה מחפשים.
2קראו את הטקסט וסמנו איפה כל תשובה יושבת.
3חזרו לשורה עצמה לפני שבוחרים.
המלכודתהתשובה חייבת להתבסס על מה שכתוב, גם אם אתם יודעים שהיא נכונה במציאות. ידע חיצוני פוסל.
שאלות לדוגמה
ארבע מתוך 200, עם הפתרון המלא.
שאלה 1
קראו את הקטע:
צבעי הסתיו
בסתיו מתכסים יערות רבים בחצי הכדור הצפוני בגוני צהוב, כתום ואדום עזים. רבים מניחים שהעלים "נצבעים" בצבעים אלה, אך לגבי חלק מן הגוונים ההפך הוא הנכון: הם היו שם כל הזמן. הצבע הירוק של העלה נובע מן הכלורופיל, הפיגמנט הקולט את אור השמש לצורך הפוטוסינתזה. לצדו מצויים בעלה פיגמנטים צהובים וכתומים, אך בקיץ, כשהכלורופיל רב, הירוק מסתיר אותם.
כשהימים מתקצרים והטמפרטורות יורדות, העץ מפסיק לייצר כלורופיל ומפרק את מה שנותר ממנו. הירוק דועך, והצהוב והכתום נחשפים. העץ אינו מבזבז את מה שפירק: הוא סופג בחזרה חומרים מזינים מן העלה ואוגר אותם לקראת האביב, ורק אחר כך, כשאין בו עוד צורך, העלה נושר.
הצבע האדום שונה. אצל עצים מסוימים הוא מיוצר בעלה דווקא בסתיו, ואינו חבוי בו מראש. היווצרותו מושפעת ממזג האוויר: ימים שטופי שמש ולילות קרים מעודדים את ייצורו, ולכן עוצמת הצבעים האדומים משתנה משנה לשנה ומאזור לאזור. כך, מה שנראה לנו כתצוגת צבעים אחת הוא למעשה צירוף של שני תהליכים שונים.
מהו הרעיון המרכזי של הקטע?
אהעץ חוסך חומרים מזינים לפני שעליו נושרים
בצבעי הסתיו נובעים משני תהליכים: חשיפת צבעים קיימים וייצור צבע חדש
גהכלורופיל הוא הפיגמנט החשוב ביותר בעלה, ובלעדיו אין העלה יכול לקלוט את אור השמש לצורך הפוטוסינתזה
דמזג האוויר הוא הגורם היחיד לצבעי הסתיו
הפתרון
הקטע מסביר שהצהוב והכתום נחשפים כשהכלורופיל מתפרק, ואילו האדום מיוצר בסתיו, ומסכם ב"צירוף של שני תהליכים שונים". מזג האוויר משפיע רק על האדום.
שאלה 2
קראו את הקטע:
מי כאן החריג?
לקטוז, סוכר החלב, אינו נספג בגוף כמות שהוא. כדי לעכל אותו נדרש אנזים בשם לקטאז, המפרק אותו לסוכרים פשוטים יותר. הצאצאים של כל היונקים מייצרים את האנזים בשפע, שהרי חלב הוא מזונם העיקרי. אצל רוב היונקים הייצור פוחת מאוד לאחר הגמילה, וכשלקטוז מגיע אל המעי הגס בלי שעוכל, חיידקי המעי מתסיסים אותו וגורמים לגזים ולתחושת נפיחות.
בני האדם אינם יוצאי דופן בכך: אצל רובם של האנשים בעולם פוחת ייצור הלקטאז בבגרות. מה שנחשב במקומות מסוימים "רגישות ללקטוז" הוא אפוא המצב הנפוץ, ודווקא היכולת של מבוגרים לעכל חלב היא החריגה. יכולת זו שכיחה בעיקר בקרב אוכלוסיות שאבותיהן גידלו בקר וחלבו אותו במשך אלפי שנים, כמו בצפון אירופה ובקבוצות אחדות במזרח אפריקה. מחקרים גנטיים מצאו שהיא נובעת משינויים גנטיים שונים באוכלוסיות שונות, כלומר שהיא התפתחה יותר מפעם אחת, באופן עצמאי.
ההבנה הזאת משנה את נקודת המבט. במקום לשאול מה "לא בסדר" אצל מי שמתקשה לעכל חלב, מוטב לשאול מדוע נשמרה היכולת אצל חלק מן האנשים. יש לכך גם השלכה מעשית: רבים מן המתקשים לעכל חלב מסתדרים היטב עם מוצרים כמו יוגורט וגבינות קשות, שבהם כמות הלקטוז קטנה יותר.
מהו הרעיון המרכזי של הקטע?
אמבוגרים רבים סובלים מגזים ומנפיחות משום שחיידקי המעי הגס מתסיסים את הלקטוז שלא עוכל
בהמתקשים לעכל חלב יכולים בכל זאת לאכול בלי חשש מוצרים כמו יוגורט וגבינות קשות
גהקושי לעכל חלב בבגרות הוא הכלל, והיכולת לעכלו היא החריג
דהלקטאז מפרק את סוכר החלב לסוכרים פשוטים יותר
הפתרון
הקטע כולו בנוי סביב ההיפוך: הקושי לעכל חלב הוא הנורמה, והיכולת היא החריגה. שאר האפשרויות הן פרטים מתוכו.
שאלה 3
קראו את הקטע:
התרופה שנשכחה
במשך מאות שנים הייתה הצפדינה אחד האויבים הקשים של יורדי הים. במסעות ארוכים סבלו מלחים מחניכיים מדממות, מחולשה ומפצעים שאינם מגלידים, ורבים מהם מתו. ב-1747 ערך רופא הצי הבריטי ג'יימס לינד את מה שנחשב לאחד הניסויים המבוקרים הראשונים ברפואה: הוא חילק שנים-עשר מלחים חולים לזוגות, ונתן לכל זוג תוספת אחרת למזונו. שני המלחים שקיבלו תפוזים ולימונים החלימו במהירות מפליאה.
דווקא ההמשך מאלף. לינד עצמו לא הבין שהמחלה נגרמת מחוסר ברכיב מסוים במזון, והמליץ, בין היתר, על תרכיז מיץ שהוכן בהרתחה, תהליך שהרס חלק ניכר מסגולתו. הצי אימץ את מיץ הלימון באופן רשמי רק כעבור כחמישים שנה, ואז ירדה הצפדינה באוניותיו באופן דרמטי. מאוחר יותר הוחלפו הלימונים בליים, שנראו תחליף שווה ערך אך היו דלים יותר ברכיב המגן. כשפרצה המחלה מחדש במשלחות לאזורי הקוטב, החלו רופאים לפקפק ביעילותם של פירות ההדר בכלל.
רק במאה העשרים, כשזוהה ויטמין C, התבהרה התמונה כולה. סיפור הצפדינה מלמד שלא די בממצא נכון: כל עוד לא מובן מדוע תרופה פועלת, קשה לדעת אילו שינויים בה שומרים על יעילותה ואילו מבטלים אותה.
מהו הרעיון המרכזי של הקטע?
אניסויו של לינד היה מן הניסויים המבוקרים הראשונים ברפואה, והוא שהוכיח כי פירות הדר מרפאים את הצפדינה במהירות מפליאה
בהליים דלים בוויטמין C לעומת הלימונים
גהצי הבריטי התמהמה כחמישים שנה לפני שאימץ את מיץ הלימון, ובכך גרם למותם של מלחים רבים שיכלו להינצל לו פעל מוקדם יותר
דתרופה יעילה לצפדינה נמצאה מוקדם, אך מאחר שמנגנונה לא הובן אבדה חלק מתועלתה
הפתרון
הקטע מתאר תרופה שנמצאה, ושתועלתה נפגעה שוב ושוב בגלל חוסר הבנה, ומסיק מכך לקח. שאר האפשרויות הן פרטים מתוך הסיפור.
שאלה 4
קראו את הקטע:
מן הרפת אל המעבדה
במאה ה-18 היו האבעבועות השחורות אחת המחלות הקטלניות באירופה. רבים מן החולים מתו, ורבים מן השורדים נותרו עם צלקות עמוקות בפניהם. באותה תקופה כבר היה מוכר נוהג שנקרא "הרכבה": הכנסה מכוונת של חומר מפצעי חולה אל גופו של אדם בריא, בתקווה שיחלה בצורה קלה ויהיה מחוסן מאז. אלא שהשיטה הייתה מסוכנת: לעתים המורכבים חלו קשות, ואף הדביקו אחרים.
הרופא האנגלי אדוארד ג'נר שם לב לסיפור שרווח בקרב אנשי הכפר: חולבות שנדבקו באבעבועות הפרות, מחלה קלה שעוברת מן הבקר לאדם, לא חלו לאחר מכן באבעבועות השחורות. בשנת 1796 העמיד ג'נר את הסיפור במבחן. הוא הכניס חומר מפצע של חולבת שחלתה באבעבועות הפרות לגופו של ילד, וכעבור זמן חשף את הילד לחומר מפצעי אבעבועות שחורות. הילד לא חלה.
הניסוי, שלא היה עומד כיום בכללי האתיקה הרפואית, פתח עידן חדש. ג'נר הראה שאפשר להגן על אדם מפני מחלה קשה באמצעות מחלה קרובה וקלה ממנה. השיטה החדשה הייתה בטוחה בהרבה מן ההרכבה והתפשטה במהירות. גם שמה מעיד על מקורה: המילה vaccine, שבה מכנים חיסון בשפות אירופיות רבות, נגזרה מן המילה הלטינית vacca, שפירושה פרה. כמאתיים שנה אחרי הניסוי, ב-1980, הוכרזו האבעבועות השחורות כמחלה שהוכחדה.
מהו הרעיון המרכזי של הקטע?
אג'נר בחן תצפית עממית ופיתח ממנה שיטת חיסון בטוחה מן ההרכבה
בניסויים רפואיים בבני אדם אינם עומדים כיום בכללי האתיקה
גחולבות היו חסינות לכל המחלות שעוברות מן הבקר לאדם
דההרכבה הייתה שיטה מסוכנת שגרמה לרבים לחלות קשות
הפתרון
הקטע כולו עוסק בדרכו של ג'נר מסיפור כפרי אל שיטת חיסון בטוחה שהחליפה את ההרכבה. הסכנה שבהרכבה היא רקע בלבד, וההערה על האתיקה היא הערת אגב.