200 שאלות תרגול בתפקיד של משפט מתוך פרק החשיבה מילולית של הבחינה הפסיכומטרית. לכל שאלה פתרון מלא ומוסבר, ואפשר לתרגל לפי רמת קושי.
68 קלות77 בינוניות55 קשות
איך פותרים תפקיד של משפט
הכללקראו את השאלות לפני הטקסט. אתם מחפשים משהו, לא לומדים נושא.
1סרקו את השאלות וזכרו מה מחפשים.
2קראו את הטקסט וסמנו איפה כל תשובה יושבת.
3חזרו לשורה עצמה לפני שבוחרים.
המלכודתהתשובה חייבת להתבסס על מה שכתוב, גם אם אתם יודעים שהיא נכונה במציאות. ידע חיצוני פוסל.
שאלות לדוגמה
ארבע מתוך 200, עם הפתרון המלא.
שאלה 1
קראו את הקטע:
הידיים של הרופאים
באמצע המאה ה-19 פעלו בבית החולים הכללי של וינה שתי מחלקות יולדות. במחלקה האחת טיפלו רופאים וסטודנטים לרפואה, ובשנייה טיפלו מיילדות. הרופא הצעיר איגנץ זמלווייס הבחין כי שיעור היולדות שמתו מקדחת הלידה היה גבוה בהרבה במחלקה הראשונה, ושאל את עצמו מה מבדיל בין השתיים.
התשובה נגלתה לו בעקבות אסון. עמית שלו נפצע מסכין במהלך נתיחת גופה, חלה ומת, ותסמיני מחלתו דמו מאוד לאלה של היולדות. זמלווייס שיער כי הרופאים, שהגיעו לחדרי הלידה ישר מחדר הנתיחות, נושאים על ידיהם חומר כלשהו מן הגופות ומעבירים אותו ליולדות. המיילדות, לעומתם, לא ערכו נתיחות. הוא הורה לצוות לשטוף ידיים בתמיסת כלור לפני בדיקת היולדות, ושיעור התמותה במחלקה ירד באופן חד.
אף על פי כן, רבים מעמיתיו דחו את מסקנותיו. חלקם נעלבו מן הרמז שהם עצמם גורמים למות מטופלותיהם, ולזמלווייס לא היה הסבר משכנע למנגנון, שכן תורת החיידקים עוד לא התגבשה. רק כעבור שנים, כשפסטר וליסטר הראו שמיקרואורגניזמים גורמים למחלות ולזיהומים, זכה זמלווייס להכרה, והוא כבר לא היה בין החיים.
מה תפקידו של המשפט "המיילדות, לעומתם, לא ערכו נתיחות" בקטע?
אהוא מראה שהשערת זמלווייס מתיישבת עם ההבדל בין המחלקות
בהוא מציג טענה שהעלו עמיתיו של זמלווייס כדי להפריך את ההשערה שלו
גהוא מסביר מדוע ירד שיעור התמותה במחלקה לאחר שהונהגה שטיפת הידיים
דהוא מלמד שהמיילדות היו מיומנות יותר מן הרופאים
הפתרון
אם החומר המזיק עבר מן הגופות, מובן מדוע במחלקת המיילדות, שלא ערכו נתיחות, מתו פחות יולדות. המשפט אינו עוסק במיומנות ואינו מביא את טענות המתנגדים.
שאלה 2
קראו את הקטע:
המרוץ שאין לו קו סיום
כשגילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין ב-1928, מעטים שיערו עד כמה תשנה התגלית את הרפואה. אולם פלמינג עצמו, בהרצאה שנשא עם קבלת פרס נובל, כבר הזהיר מפני הצד האפל של הצלחתו: שימוש בכמות קטנה מדי של התרופה, אמר, עלול להוליד חיידקים עמידים לה. אזהרתו הקדימה את זמנה.
המנגנון שמאחורי העמידות אינו מסתורי. בכל אוכלוסייה גדולה של חיידקים מצויים, בשל מוטציות אקראיות, פרטים מעטים שהתרופה פוגעת בהם פחות. האנטיביוטיקה אינה יוצרת את התכונה הזאת; היא רק מסלקת את המתחרים הרגישים ומפנה את הזירה לשורדים, שמתרבים ומורישים את עמידותם לצאצאיהם. יתרה מזו, חיידקים מסוגלים להעביר גנים של עמידות זה לזה, לעתים אף בין מינים שונים, כך שתכונה שצצה במקום אחד עשויה להתפשט במהירות.
מכאן שכל שימוש באנטיביוטיקה, גם מוצדק, מפעיל לחץ ברירה. הבעיה מחריפה כשהתרופה ניתנת לשווא, למשל נגד הצטננות, שנגרמת על ידי נגיפים שהאנטיביוטיקה אינה פועלת עליהם כלל. במקרה כזה החולה אינו מפיק כל תועלת, ואילו החיידקים שבגופו עוברים בכל זאת מבחן ברירה. לכן מדברים המומחים על מרוץ חימוש: כל תרופה חדשה מעניקה יתרון זמני בלבד, והשאלה היא רק כמה זמן יחלוף עד שהחיידקים ישיגו אותה.
מה תפקידו של המשפט "האנטיביוטיקה אינה יוצרת את התכונה הזאת" בפסקה השנייה?
אלהמעיט בחומרת הסכנה שבשימוש באנטיביוטיקה, גם כשהוא מוצדק
בלדחות הבנה שגויה אפשרית בדבר מקור העמידות
גלהסביר כיצד עוברים גנים של עמידות בין מיני חיידקים שונים
דלחזק את אזהרתו של פלמינג מפני שימוש במינון נמוך מדי
הפתרון
המשפט מבהיר שהעמידות קיימת מראש בזכות מוטציות אקראיות, והתרופה רק בוררת את הנושאים אותה. הוא אינו ממעיט בסכנה: הפסקה הבאה דווקא מדגישה אותה.
שאלה 3
קראו את הקטע:
הצבע שמעל ראשנו
ילדים שואלים לא פעם מדוע השמים כחולים, ומבוגרים רבים משיבים שהשמים משקפים את צבע הים. התשובה הזאת נשמעת סבירה, אך היא שגויה: השמים כחולים גם מעל מדבריות הרחוקים מכל ים, ואילו הים עצמו נראה אפור ביום מעונן.
ההסבר האמיתי פשוט ומרתק כאחד. אור השמש נראה לבן, אך הוא מורכב מכל צבעי הקשת. כשהאור עובר באטמוספרה, הוא פוגע במולקולות האוויר ומתפזר לכל הכיוונים. פיזור זה אינו שווה בכל הצבעים: האור הכחול, שאורך הגל שלו קצר, מתפזר הרבה יותר מן האור האדום, שאורך הגל שלו ארוך. כך, לאן שלא נביט ברקיע, מגיע אל עינינו אור כחול שהתפזר בדרכו מן השמש.
אותו עיקרון מסביר גם את גוני השקיעה. בערב השמש נמוכה, וקרניה עוברות דרך שכבה עבה בהרבה של אוויר עד שהן מגיעות אלינו. בדרך הארוכה הזאת רוב האור הכחול מתפזר הצידה ואובד, ומה שנותר לעין הוא בעיקר אור אדום וכתום. יש משהו מפעים בכך שחוק פיזיקלי אחד עומד מאחורי תכלת הצהריים ואודם הערב.
מה תפקידו של המשפט "השמים כחולים גם מעל מדבריות הרחוקים מכל ים" בפסקה הראשונה?
אלהסביר מדוע הים נראה אפור
בלהדגים את פיזור האור באוויר
גלשמש ראיה נגד ההסבר הנפוץ לצבע השמים
דלהציג את ההסבר המדעי לצבע השמים
הפתרון
אם השמים כחולים גם הרחק מכל ים, הם אינם יכולים לשקף את צבע הים. ההסבר המדעי מוצג רק בפסקה השנייה.
שאלה 4
קראו את הקטע:
מן הרפת אל המעבדה
במאה ה-18 היו האבעבועות השחורות אחת המחלות הקטלניות באירופה. רבים מן החולים מתו, ורבים מן השורדים נותרו עם צלקות עמוקות בפניהם. באותה תקופה כבר היה מוכר נוהג שנקרא "הרכבה": הכנסה מכוונת של חומר מפצעי חולה אל גופו של אדם בריא, בתקווה שיחלה בצורה קלה ויהיה מחוסן מאז. אלא שהשיטה הייתה מסוכנת: לעתים המורכבים חלו קשות, ואף הדביקו אחרים.
הרופא האנגלי אדוארד ג'נר שם לב לסיפור שרווח בקרב אנשי הכפר: חולבות שנדבקו באבעבועות הפרות, מחלה קלה שעוברת מן הבקר לאדם, לא חלו לאחר מכן באבעבועות השחורות. בשנת 1796 העמיד ג'נר את הסיפור במבחן. הוא הכניס חומר מפצע של חולבת שחלתה באבעבועות הפרות לגופו של ילד, וכעבור זמן חשף את הילד לחומר מפצעי אבעבועות שחורות. הילד לא חלה.
הניסוי, שלא היה עומד כיום בכללי האתיקה הרפואית, פתח עידן חדש. ג'נר הראה שאפשר להגן על אדם מפני מחלה קשה באמצעות מחלה קרובה וקלה ממנה. השיטה החדשה הייתה בטוחה בהרבה מן ההרכבה והתפשטה במהירות. גם שמה מעיד על מקורה: המילה vaccine, שבה מכנים חיסון בשפות אירופיות רבות, נגזרה מן המילה הלטינית vacca, שפירושה פרה. כמאתיים שנה אחרי הניסוי, ב-1980, הוכרזו האבעבועות השחורות כמחלה שהוכחדה.
מה תפקידו של המשפט "הילד לא חלה" בפסקה השנייה?
אהוא מבהיר מדוע הניסוי שערך ג'נר אינו עומד כיום בכללי האתיקה הרפואית
בהוא מסביר מדוע אבעבועות הפרות נחשבות למחלה קלה
גהוא מלמד שהילד חלה קודם לכן באבעבועות השחורות
דהוא מציג את תוצאת הניסוי, שתמכה בסיפור שרווח בכפר
הפתרון
המשפט מסכם את תוצאת הניסוי: הילד שחוסן באבעבועות הפרות לא חלה באבעבועות השחורות, כפי שטען הסיפור הכפרי. ההערה על האתיקה מופיעה רק בפסקה השלישית.