איך לשפר אנגלית לפסיכומטרי ולאמירנט

מה השתנה מדצמבר 2026

עד המועד הזה האנגלית הייתה אחד משלושת התחומים ונכנסה לציון המשוקלל. מכאן היא נבחנת בנפרד כבחינת אמירנט, והציון הפסיכומטרי נבנה מכמותי ומילולי בלבד.

המשמעות המעשית: אפשר להיבחן בהן בנפרד, ואפשר להתמקד בכל אחת בזמנה. מי שהאנגלית שלו חלשה כבר לא גורר אותה לתוך הציון הפסיכומטרי - אבל עדיין צריך אותה לפטור באוניברסיטה.

אמירנט כוללת גם פרק הבנת הנשמע, שלא היה בפסיכומטרי. זו מיומנות נפרדת ודורשת תרגול נפרד.

אוצר מילים הוא רוב המשחק

בכל אחד מסוגי השאלות - השלמת משפטים, ניסוח מחדש, הבנת הנקרא - מה שעוצר את רוב הנבחנים הוא מילה שהם לא מכירים. לכן זו ההשקעה עם ההחזר הגבוה ביותר.

מה שעובד: עשר-עשרים מילים ביום, בחזרה מרווחת, לאורך חודשים. מה שלא עובד: לשנן שלוש מאות מילים בשבוע לפני הבחינה.

והכי חשוב - לראות את המילה במשפט. מילה שלמדתם כתרגום נשכחת; מילה שראיתם בשימוש נשארת, וגם מזוהה מהר יותר תחת לחץ.

השלמת משפטים: הכיוון לפני המילון

כמו בעברית, מבנה המשפט עושה חצי מהעבודה. מילות קישור באנגלית - although, because, however, therefore - קובעות אם החלק השני מחזק או סותר.

קראו את המשפט, החליטו אם צריך מילה חיובית או שלילית, ורק אז הסתכלו באפשרויות. הרבה שאלות נפתרות בלי לדעת את המשמעות המדויקת של אף אחת מהן.

ניסוח מחדש: אותו רעיון, מבנה אחר

בשאלות ניסוח מחדש מחפשים משפט שאומר בדיוק את אותו דבר במבנה שונה. "בערך" לא מספיק - תשובה שמוסיפה או מחסירה משמעות היא שגויה גם אם היא קרובה.

השיטה: לזהות מי עושה מה למי במשפט המקורי, ולבדוק שאותו יחס נשמר. שינוי מפעיל לסביל, למשל, שומר על המשמעות; החלפת הנושא והמושא לא.

כמה מילים ביום, ואיך לזכור אותן

המספר פחות חשוב מהעקביות. עשר מילים ביום כל יום עדיפות על מאה מילים פעם בשבוע, כי מה שקובע הוא כמה פעמים ראיתם מילה ובאיזה מרווחים - לא כמה מילים עברו מול העיניים.

העיקרון נקרא חזרה מרווחת: מילה שראיתם היום צריכה לחזור מחר, אחר כך בעוד שלושה ימים, אחר כך בעוד שבוע. כל חזירה שמגיעה בדיוק לפני שהיית שוכח מחזקת את הזיכרון יותר מחזרה מוקדמת.

בפועל זה אומר שרשימה שנלמדת פעם אחת ולא חוזרת היא זמן מבוזבז כמעט לגמרי. אם אתם עובדים עם מחברת, סמנו תאריך ליד כל מילה וחזרו לפי מרווחים; אם עם מערכת, ודאו שהיא עושה את זה בשבילכם.

וטריק אחד ששווה: כשלומדים מילה חדשה, כתבו איתה משפט משלכם. זה לוקח עשר שניות ומכפיל את הסיכוי שהיא תישאר, כי היא נקשרת למשהו שאתם יצרתם ולא לרשימה.

טעויות שחוזרות אצל דוברי עברית

מילים שנראות דומות לעברית או ללועזית שאנחנו מכירים מטעות במיוחד. באנגלית אקדמית יש הרבה מילים שהמשמעות שלהן צרה יותר ממה שנדמה - וזה בדיוק מה שנבדק בהשלמת משפטים.

טעות שנייה: לתרגם את המשפט כולו לעברית בראש לפני שעונים. זה עולה זמן יקר ולא מוסיף דיוק, כי השאלה נבנתה סביב היחסים בתוך המשפט האנגלי.

וטעות שלישית: לפסול תשובה כי לא מכירים מילה בה. אי-הכרה של מילה אינה עדות לכך שהיא שגויה - עדיף לפסול את מה שבטוח לא מתאים ולנחש מבין הנשארות.

הבנת הנקרא והבנת הנשמע

בהבנת הנקרא, כמו בעברית: התשובה חייבת להיות מבוססת על הקטע. ידע חיצוני על הנושא הוא מקור הטעות הנפוץ ביותר.

הבנת הנשמע היא מיומנות אחרת לגמרי - לשמוע אנגלית פעם אחת, להחזיק אותה בראש ולענות בלי הטקסט מול העיניים. קטע שקוראים על המסך לא מאמן את זה בכלל, ולכן צריך לתרגל אותה בנפרד ובאוזניים.